הנה מדע בדיוני, בעתיד הלא רחוק, עם לידת הילד, יהיה אפשר להטמיע ברך הנולד 'שבב', שהילד הנולד יהיה 'תוכנית כבקשתך' בדיוק כמו שאתה רוצה… הצעה שעד כה אף אחד לא הסכים לה. ואפשר להבין, אבא רוצה ילד ולא שבב!
כי ילד הולך עם עצמאות. ושבב לוקח מילד את העצמאות.
חוץ מעצמאות השבב לוקח גם את הבחירה. ככה שיצא ילד 'כבקשתך' עם האישיות הכי מעולה שיכולה להיות – אבל לא מבחירה.
*
עושה רושם כי העצמאות מאוד חשובה לנו. האם באמת העצמאות חשובה לנו?
שאלתי פעם מאלף כלבים, האם אתה יכול לדעת במה הכלב שלך יבחר, בסטייק אנטריקוט או בחטיף של כלבים – וענה בוודאי. והאם אפשר לדעת במה האדם יבחר כשהוא רעב, בין סוכריית טופי לבין סטייק אנטריקוט? ושוב התשובה הייתה – בוודאי!
מה שעושה את הכלב ובני האדם אותו דבר!
*
אז מה ההבדל בין כלב לאדם – שניהם בוחרים?
שמעתי הברקה מהרב צבי ענבל 'כלב מעדיף, האדם הוא בוחר'!
העדפה הולכת עם אינסטינקט, [אוטמת, נגררות] לכן אפשר לצפות במה יבחר הכלב, בחטיף כלבים או בסטייק אנטריקוט – הרי הכל עובד באוטמת.
ואילו בחירה אינה צפויה – אמנם גם לנו יש אוטמת של בעלי חיים, אבל לבני האדם יש עליונות קוראים לה 'בחירה', שמעניקה לנו יכולת, להעביר את האוכל לאדם רעב, אפילו שאני רעב!
לא כך בכלב, שבנוי על אוטמת, ואין לו אפשרות לבחור במשהו שלא קיים בעצמו – כמו לוותר לאחר, אפילו שהוא רעב!
*
כלומר, יכול להיות אדם, אם הוא חי לפי אוטמת, המשוואה שלו זה העדפה כמו כלב – בא לו – לאכול אוכל, בא לו לצעוק צועק, בא לו לכעוס כועס – כי פשוט – בא לו – והכל בשם הסלוגן 'אף אחד לא יאומר לי מה לעשות' – הכל פועל באוטמת.
לזה אפשר לקרוא 'שחרור' – סוף סוף מפרק את הכעסים שלו – אבל בטח לא עצמאות!
עצמאות זה לפעול מתוך מנהיגות, להביט במה אני יבחר וירומם אותי להיות אדם [ולא כלב]
*
אז האם אנחנו בוחרים בחיים!? כנראה תלוי בשאלה, האם אנחנו להיות בכלוב של עצמאות דמיונית עם סלוגן 'אף אחד לא יאומר לי מה לעשות'…
אז מה אתה בוחר? נקודה למחשבה! ההמלצה – 'ובחרת בחיים'!
[1] העקרון שמעתי מהרב צבי ענבל ופנים חדשות באו לכאן