אדם רוצה לעשות שינוי, מדבר על השינוי שאינו קורם עור וגידים, והרצון לשינוי נשאר רק ברעיון – מדוע? וגם הסוד שעומד מאחורי אנשים שהצליחו לעשות שינוי. הבט להלן וראה
אחד שיגיש הרצאה סוחפת ומשכנעת עד כמה לא נכון לעשן – זה אומר שהוא אינו מעשן? יכול מאוד להיות שאחד יעביר הרצאה משכנעת לא לעשן והוא מעשן, כי האדם זה לא מה שהוא מדבר, אדם זה מה שהוא עושה!
מה שמעורר את השאלה אדם שכל מעשיו שקר. איך האמת שמבין בשכל יכולה להיות מעשית אצלו. לכאורה המלחמה אבודה מראש כי השקר זה הוא – וכיצד יכולה האמת לנצח במלחמה שהאמת כלום, ביחס לשקר.
התשובה פשוטה:
המשמעות של אמת, זו הנאה ושמחה, ושאר רגשות טובים. ושיש התמודדות יכולה להיות שמחה כי רק באמצעות ההתמודדות אפשר המעבר להיות איש שכל מעשיו אמת
עם הנאה בהתמודדות – השקר נחלש מהר מאוד [ראה – הסוד שאתה חייב לדעת בדרך לשינוי]
*
מי שטעם טעם של בחירה והנאה מההתמודדות יגלה כי ההקשבה לעצמו – עושה לו את החיים!
ומי שההקשבה שלו לשקר שקיים סביבו . הוא חי – אבל לא את החיים.
תשאלו את מי שהיה רק חי, והיום עושה חיים…
*
התורה בפרשת נצבים [ל. יז] מצווה אותנו 'לבחור בחיים' בפסוק "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע" וגם בהמשך בפסוק יט "החיים והמוות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים".
ולכאורה בחירה שייכת בין טוב לעוד יותר טוב. ולא בין ברכה לקללה, בטח שלא בין מוות לחיים.
אם כבר מצוות 'ובחרת בחיים'. שייכת רק בין מצווה לעבירה.
*
אין זה אלא כי התורה מאירה, שהבחירה בין מצווה לעבירה, אינה יחס בין טוב, לעוד יותר טוב. אלא או רע או טוב – או ברכה או קללה, או מוות או חיים, כזה הוא היחס בין מצווה לעבירה. [זה הרעיון – והוא אמת. ואיך לעשות את המעבר בין האמת לשקר כדאי לעשות עם חכם. ודי בזה]
זה היחס בין אמת לשקר!
וזה היחס בין אדם שמדבר לאדם שעושה, אדם ש'מדבר' הוא רק חי, אבל לא את החיים. אדם ש'עושה' הוא חי את החיים!
*
למעשה: ובחרת בחיים זה לא דיבורים, ובחרת בחיים זה מעשים! והיחס בין אדם שרק מדבר, לאדם שעושה, הוא כמו היחס, בין האמת לשקר!
