היחס בין חיים למוות זה היחס בין לאמת ושקר – תובנה שהפכה את חכם בן ציון אבא שאול לגדול הדור הספרדי. במאמר כאן לפניך
רבינו האור לציון סח מה עשה אותו לחכם בן ציון, והשיב, כשהייתי נער קודם בר מצווה נכנס המורה חכם עזרא עטייה לבחון אותנו על החומר הנלמד, בסוף הבחינה שאל 'מה ההבדל בין תלמיד חכם גדול לתלמיד חכם קטן' התלמידים ניסו להשיב כל תשובה אפשרית כמו תלמיד חכם גדול ששואלים אותו בכל הש"ס ובכל התנ"ך ויודע לענות, תלמיד חכם קטן פחות יודע לענות, ועוד תשובות שונות.
אבל תשובת המורה הייתה הכי לא צפויה, 'ההבדל בין תלמיד חכם גדול לתלמיד חכם קטן, זה כמו ההבדל בין האמת לשקר'. העיד חכם בן ציון מאז, שאפתי להיות במקסימום האמת האפשרי, כדי להיות מקסימום תלמיד חכם גדול.
ויש בזה לימוד עקיף, כי כל ידיעת התורה נועדה כדי להפוך את הלומד להיות מחובר לאמת, כי מי שמתעלה במידת האמת מיום ליום, אזי האמת של אתמול הופכת להיות שקר ביחס לאמת של היום. [וראה באורי ברכות יט. 'ודאי עשה תשובה'] מדהים כוחו של הרגש אחד, להצמיח גדול ספרדי שהאיר עיני ישראל.
ועדיין, איך אפשר ששם תלמיד חכם הולך עם 'שקר' רק בגלל היותו קטן מתלמיד חכם גדול! מה הבאור בזה?
*
כולנו מבינים אדם שנצרך לעבור ניתוח לב פתוח, הוא יחפש מנתח עם מקסימום סיכויי הצלחה, ואם מצא מנתח שההצלחה שלו היא תשעים ותשע אחוזי הצלחה, הוא ישמח ביותר, ובהמשך אם יגלה מנתח עם מאה אחוז הצלחה הוא ישמח עוד יותר מעוד יותר.
כי ההבדל בין תשעים ותשע אחוז למאה אחוזי הצלחה הם ההבדל בין חיים למוות, ולא שהמנתח עם תשעים ותשע אחוז הצלחה – הוא אינו מנתח טוב. הוא מעולה שבמעולים, אבל ביחס למנתח של מאה אחוז הצלחה הוא יחס של מוות מול חיים
כזה הוא היחס ביהדות לאמת ושקר, זה כמו היחס בין חיים למוות!
*
כי האמת של היום הוא השקר של אתמול. אמת שמרוממת את האיש להיות 'איני אותו איש אני איש אחר' [רמב"ם תשובה ב.ד]
וראייה מלשון הכתוב 'ואלה פקודי המשכן משכן העדות', משמעות הלשון 'פקודי' היא להשלים את החסר כמו 'וה' פקד את שרה' [או בלשון הכתוב 'לא נפקד ממנו איש' 'פקוד יפקוד ה' אתכם']. שעם המשכן, ה' שכן בתוך עם ישראל.
ובמשים לב, 'פקודי' משמעותו ב' פקידות, וברש"י מדובר על שני המשכנות שהיו לעם ישראל שאחרי שחטאו וחזרו בתשובה, ה' העניק לעם ישראל משכן נוסף. ולכאורה מה שייך לשון ב' פקידות הרי ה' תמיד נמצא עם עמו ישראל
ולהאמור שאחרי חטא ולפני חטא זה אינו אותו אדם, הרי שמצד ישראל שאחרי החטא ולפני החטא הם אינם אותם ישראל, ולכן ה' פקד את עם ישראל פעמיים.
*
לזכור ולהזכיר, אחרי מעשה אחד טוב איננו אותו אדם!
ולפרטים מעשיים, איך מרגישים שהאמת של אתמול הוא השקר ביחס לאמת של היום, על כך ועוד ראה מאמר 'הכניסה לעצמך בחודש אדר'. ואגב, לפי זה מובן מה הכח שהניע את חכם בן ציון להנציח רגע של התעוררות שהפך אותו לחכם בן ציון.
