מאמר זה מתוך מפגש למידה בנושא האות א' של הכותב, בו נחשף האיזון הרגשי בין שכל לרגש!
הנה סיפורו של מורה שעשה הכל להיות מנהל – וללא הצלחה. מה שהביא אותו להקשיב לעצמו. ובעזרת כתב ידו גילה את הכלל כי לא תמיד מה שאנחנו רוצים להיות, זה נכון לנו. [1]
כאן, למד להקשיב לעצמו, והצליח – איך זה קרה, במאמר שלפניך
מרגיש לי שאני חי בתוך כלוב, יש לי כאלה יכולות ואיני משיג כלום. רק מי שחווה את הקושי יכול להבין את תחושת המחנק שאני מרגיש…
בבצ'פר יש לי ניסיון רב שנים בהוראה, עם הצלחות שמדברות בעד עצמן עם גישה החינוכית שבניתי בעמל רב אותה אני רוצה לפרסם לטובת התלמידים…
ובכל זאת, אני לא מצליח להתקדם לתפקיד ניהולי – למה?
בעצם, הרבה שואלים את השאלה – למה לא הולך לי בחיים כמו שאני רוצה!?
אז הנה:
*
אדם מורכב משני תכונות מרכזיות 'שכל' מצד, ו'רגש' מאידך.
שכל מבטא 'יכולות'. והרגש מבטא 'חיבור' ו'הנעה'.
ובציור חי, רכב יכול להיות משל לשכל. והדלק משל לרגש.
כן, גם מרצדס ברכבים, חייב דלק שיצור הנעה, ויעניק כח לחיבור חלקי המנוע.
כי, מה שווה מרצדס בלי דלק!?
ואם במקום דלק הדלקן יטעה וישים סולר – הרכב יתקע ולא יגיע ליעד שצריך להגיע.
*
המינון של השכל מול הרגש צריך להיות מדוייק.
כמן היחס בין הדלק לרכב ככה היחס בין השכל לרגש.
ושיש שכל גבוה מדאי מהרגש או רגש גבוה מדאי מהשכל זה כמו להשים סולר במקום בנזין.
והתוצאה שהעשייה נתקעת במקום, בלי להגיע למקום אליו אתה שואף להגיע.
*
בכתב של איש שיחי, האות א' אפיינה את הכותב ביכולות של שכל גבוה, רק שהאויב של השכל זה היה השכל בעצמו.
והרגש לא איפשר לשכל לבטא את היכולות שלו…. ולהשיג תפקיד ניהולי
וכל זה בגלל בעיה רגשית מול המנהל –
וכך היה הסיפור:
*
כמורה, היה תמיד חי ברגשי נחיתות, שהמורה עובד בשביל המנהל… מה שגרם לו לפתח ריחוק מתפקיד המורה.
כן, הוא רק דמיין שהסיבה שמעוניין בתפקיד ניהולי זה כדי לתרום מניסיונו המוצלח בחינוך
הסיבה האמתית שביקש תפקיד ניהולי, זה כדי לא לעבוד בשביל המנהל…
והוא הסכים להנחה יסודית זו!
*
כלומר הבחירה בתפקיד ניהולי – התחיל בשקר – מרגשי נחיתות שהמורה עובד בשביל מנהל.
ואכן התברר, שאילו היה מקבל תפקיד ניהולי, או שניהול הבית שלו היה בקריסה, או התפקיד ניהולי היה נכשל.
וכל זה כאשר ההצלחה בבית הייתה חשובה בעיניו, יותר מהצלחה בניהול בצ'פר…
שגילה כי החשק לקבל תפקיד ניהולי היה בנוי על שקר,
תפקיד ניהולי שיכול להרוס לו את הבית,
הרצון לקבל תפקיד ניהולי – נעלם ברגע.
המורה היה מופתע מעצמו
*
הפתעה שעזרה לו לדייק, את תפקיד פיקוח שלא יפגע בבית שלו. וגם יתן ביטוי ליכולות שלו.
ואכן, מצא תפקיד פיקוח,
הוא – ראה הצלחה בתפקיד פיקוח, ואני – ראיתי הצלה שלא קיבל תפקיד ניהולי!
*
למעשה:
לכל אחד יש לו רצונות גלויים ורצונות נסתרים, והאדם בתת תודעתו יודע היטב מה הכי טוב לו.
וכשרואה קשיים בדרך להשגת המטרות, כל שעליו להוסיף עוד הקשבה לקשיים…
כמו כאן,
שהתפקיד הניהולי שחשק בו היה בגלל סיבה שהייתה שקר בשבילו.
וקרה לו הטוב מכל שניצל מתפקיד ניהולי שהיה יכול להיות כשלון בבית שהוא חשוב לו יותר מתפקיד ניהולי.
*
חברים רוצים להצליח? רק תקשיבו לעצמכם – תצליחו!
[1] האות א' של הכותב משקפת את היכלות השכליות והרגשיות בכלל. ועל האיזון שיש ביניהם, בהם תלויים הצלחת חיי האדם.
