Blue Success Guide Tips YouTube Thumbnails (27)

על אהבה שיכולה לחולל ניסים! פרשת שמות

איזה אהבת ישראל מחוללת ניסים מעל הטבע? למעשה! וגם, סוד קבלת ברכותיו של ר' יעקב אדלשטיין – מכלי ראשון. ומעשה ביזיון שכולו ברכה עם ר' יהודה זאב ליבוביץ. וגם על סוד כח ברכותיו של רבינו האור לציון מפה קדשו. במאמר הגות ועיון שלפניך [1]

א .   זה כלל ידוע, אם אתה רוצה להצליח עם הבוס' תתאים את עצמך לבוס' ואל תצפה שהבוס' יתאים את עצמו אליך – עם בוס' לא מתחילים.  וזה בבוס' שהוא בשר ודם, וכאשר מדובר בה' יתברך על אחת כמה וכמה… ולמשה רבינו יש תלונות על ה' [שמות ה.כב] 'למה הרעתה לעם הזה למה שלחתני'  – היתכן!? [3]  שמשה רבינו מבקש כביכול שה' יתאים לו ולא שהוא יתאים את עצמו לה'…[2]

ואכן משה רבינו נענש  שלא יראה במפלת המלכים בכניסה לארץ ישראל. הרי שהייתה הקפדה על משה רבינו.[4] ולכן הקושייה היא קושיה וענין זה צריך ביאור.

ב.   ושמעתי מחכם עט"ה אור יצ"ו כי יש הבדל בין הרהור על ה' לבין תלונה. והיינו שנענש על הרהור אחר מידות ה' ולא על מה שהתלונן. עד כאן.  ונבאר דב"ק. יש ג' קטגוריות בענינים של בן האדם לחבירו. הראשון זה שבן האדם לחבירו אצלו הוא לטובת עצמו והשני המאוזן. והשלישי שהבן אדם לחבירו בהפלגה וכמו משה רבינו שמרוב שאוהב את ישראל אהבה לטובת ישראל עבר את הקו בכך שהרהר אחר מידות ה'. וזה האיזון בבן האדם לחבירו שהמסירות תהיה ללא הרהור אחר מידות ה'.

וביארו זה צריך ביאור, שהרי ה' יתברך חפץ בוודאי במנהיג שיהיה העורך דין הטוב ביותר בשביל כלל ישראל, האם משה רבינו לא ראוי לשבח במסירות יתר, ואף שהירהר אחר מידותיו יתברך כי סוף סוף בשבילו עם ה' טוען  משה לפני ה'. כדי שרצונו יתברך יצא לפועל ויגאלו ישראל מגלות מצריים[5].

*

ולבאר את הדברים, הנה רבינו האור לציון, סבר כי 'ואהבת את ה' אלוהיך' תלוי 'ואהבת לרעך כמוך'. ביאור דברי קדשו, זה שהאדם מתבטל לה' יתברך זה נפלא. ובכל זאת, מה החכמה שאתה בטל לפני ה' יתברך מי שאמר ועשה העולם. – במילים אחרות  – אחרי שאדם מבין שה' ברא את העולם, והוא האדם לא ברא אפילו יתוש, צריך להיות משוגע כדי לא להתבטל לפני ה' יתברך.

כך שהמבחן האם באמת אתה בטל לפני ה' יתברך, זה לא מול הדר גאונו יתברך, אלא בבן האדם לחבירו, אדם שהוא כמוך, ובין בסתר ובין בגלוי אינך מתנשא עליו. ממקום של ערך האדם לחבירו שהאינטרס שלך זה החבר שלך, ולא אינטרס שלך.

זה בדיוק 'ואהבת לרעך כמוך' שמרומם את ה'ואהבת את ה' אלוהיך'. כלומר, ככל והעומק של ואהבת לרעך כמוך ככה העומק של החיבור בקיום המצוות לה' יתברך.

*

וזה שה' יתברך אומר למשה רבינו ע"ה, הרי כל הענין של כל הבריאה והעבודה בבן האדם לחבירו הוא 'כי כל הנקרא בשמי לכבודי בראתי יצרתיו אף עשיתיו' וברגע שהירהרת אחר מידותי – אפילו שזה בשביל הכלל ישראל, הרי ערך האדם  לחבירו כזה מפסיד את המטרה של בן האדם לחבירו – להיות מחובר לה' יתברך – ועל כך נענש משה רבינו.

כלומר, משה ריבנו לא נענש על כך שהתלונן על ה' בשביל כלל ישראל, אלא משה רבינו נענש על שהירהר אחר מידות ה'. ואדרבה התלונות של משה – ועוד לפני מי שאמר והיה העולם, בשביל כלל ישראל – זה אומר שמדובר במנהיג שחי את ביטול עצמו, הוא לא קיים לגמרי בשביל כלל ישראל. ביטול העצמיות לגמרי. [והעונש הוא על הרהור אחר מידות ה' בלבד].

*

בכל דור יש סיפורים ועובודת של חכמי ישראל, שהיו חיים את ביטול המציאות של עצמם בשביל כלל ישראל. כזה היה ראש הל"ו צדיקים נסתרים [כלשון הרה"ק הרב משה מנדל זצ"ל] הרב יהודה זאב ליבוביץ זצ"ל. וכך סיפר המשב"ק ר' יעקב כהן: נכנס יהודי ור' יהודה זאב צער וביזה אותו. חשתי אי נעימות…

לכשיצא, טענתי בפני ר' יהודה, הרב כל כך מקפיד על בן אדם לחבירו מדוע הרב מבזה ככה אדם הרגשתי כל כך לא נעים. והשיבו ר' יהודה ראיתי כי על אדם זה יש גזירה נוראה וראיתי כי רק דרך ביזיונות אפשר לפעול לביטול הגזירה מעליו. והוסיף, אני מסכן עצמי ליסורים בגלל הביזיונות שעשיתי לו אבל אני מעדיף לסבול בשביל יהודי. עד כאן סיפור הפלא, שמאפיין את גדולי ישראל בן האדם לחבירו בשביל החבירו ללא שום אינטרס – יכול להיות שר' יהודה יסבול והיהודי לא יודע כי יש יהודי שסובל בשבילו…

כמה פעמים רבינו האור לציון היה מבקש מה' יתברך כי יסורים של פלוני יבואו עליו. וכיוצא בזה ר' יעקב אדלשטיין הודה בפני כי קיבל יסורים להשתתף בצער השכינה שכואבת את כאב גלות ישראל. וכך היה המעשה: כשיצא שמעו בעולם כמחולל ניסים מחוץ לגדרי טבע, שאלתי אותו האם אדם שמשתתף בצער השכינה ראוי ששהכינה תבקש בעד קבלת תפילותיו ככה שיעשו ניסים על ידו – השיב נראה שכן. גיליתי מאשר אני יודע, כי קיבל על עצמו יסורים ואז לא הרגיש טוב עד לניתוח שהציל את חייו. ור' יעקב נהיה אדום, כיצד אני יודע… ובחצי הודאה זה נכון אבל אחר שקיבלתי את החולי ביקשתי שהיסורים יהיו השתתפות בצער השכינה הקדושה. אבל שאל… מהיכן את היודע… [אגב, רעיית הרב, הרבנית סיפרה לי]

כאלה הם גדולי ישראל ההולכים בדרכו של משה רבינו – יש בהם אהבת ישראל כאשר האיינטרס הוא אהבת ישראל ולא אהבת עצמם.

*

מקורב לרבינו האור לציון תהה בפני רבינו: בגמרא ברכות לד: רבי חנינא תפילתו הייתה מקובלת לחולל ניסים ורבי יוחנן בן זכאי שהיה גדול ממנו לא זכה לחולל ניסים כמו רבי חנינא וריב"ז הסביר רבי חנינא דומה כמו עבד לפני מלך ואני כמו שר בבית המלך. עד כאן. כלומר, רבי חנינא היה עבד היה לו זמן להשקיע בתפילה יותר מריב"ז שהיה עסוק בצרכי ציבור…

סח המקורב לחכם בן ציון, כבודו זכה גם להיות שר בבית המלל עסוק בעסקי ציבור בעמדת תלמידים בבתי דין ותשובות לשואלים וגם תפילותיו מקובלות. וחכם בן ציון בענוותנותו טען כבודו מניח הנחה שתפילתי מקובלת ובונה קושיה. השיבו המקורב, בניסים סודרים שהתגלגלו על ידו. וחכם בן ציון השיבו אולי זה בגלל ארבעים שנה השקעה בואהבת לרעך כמוך בצירוף האמונה של כלל ישראל. [ראה רבינו האור לציון ח"ב פרק נג]

גם משה רבינו זכה לחולל ניסים של קריעת ים סוף בזכות כלל ישראל [ריה"ל] ואף היות משה מנהיג בגלל שהיה אוהבם של ישראל. הראית לדעת כי על ידי אהבת ישראל יכול אדם להמשיך ניסים לכלל ישראל. [ויש הרחבה של סיפורים נפלאים ומעט זה מתוך הרצאה 'איזה אהבת ישראל מחוללת ניסים מעל הטבע? מעשי!!' הרצאה תורנית פרשת שמות התשפ"ד]

*

ואם כבר עסוקים אנו בענין זה נציין בזה כי כח אהבה אמתית ללא פניה מסוגלת להמשיך ברכה גם באנשים פשוטים ואפילו כמו לבן ומטעם זה ביאר הספורנו [בראשית וייצא לב.א] כי לבן בירך לבנותיו וזה לשונו:  ויברך אתהן. כבר אמרו אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך (מגילה טו א) אמנם סיפר ברכת לבן לבנותיו להורות שברכת האב אשר היא על בניו בכל נפשו בלי ספק ראוי שתחול יותר בסגלת צלם אלהים המברך כאמרו בעבור תברכך נפשי (לעיל כז, ד). ע"ש. והרחבנו במקומו.

לסיכום:
  1. משה רבינו מתלונן על ה' למרות שאין דרך הרוצה להצליח להתלונן לבוס' על ההתנהלות שלו. קל וחומר להתלונן על הרבונו של עולם. כך שצריך עיון כיצד משה רבינו מתלונן על ה'
  2. גילינו כי ה' אוהב שמתלוננים למטרת הגנה על עם ישראל. ומשה רבינו נענש כי ה' הבוחן תעלומות לב העניש למשה רבינו על שהרהר אחר מידותיו יתברך
  3. מטרת הבן האדם לחבירו לרומם את הבן אדם למקום כי ואהבת את ה' אלוהיך תלוי בואהבת לרעך כמוך. וההגיון בזה כי אין חכמה להיות בטל בפני מי שאמר ועשה העולם הכחמה להיבטל בגלל רצונות יתברך בפני בן האדם לחבירו שהוא כמוך כמוני. וזה היה החסרון של משה שהביטול העצמי בשביל אהבת ישראל עבר את הגבול להרהר אחר מידותיו של ה' יתברך בשביל אהבת ישראל.
  4. משה רבינו זכה להנהיג ישראל בשביל אהבת ישראל וזכה לחולל ניסים הגדולים שהיו בטבע בשביל ישראל. ועד היום הצדיקים זוכים לחולל ניסים בשביל אהבת ישראל שהיא בשביל ישראל ולא בשביל עצמם.
  5. וסגולת הברכה אינה שמורה לגדולי ישראל אלא אף אדם פשוט שאוהב בכל לב זוכה להשיך ברכה ואף אם יהיה לבן הרשע.
  6. ועל סוד קבלת ברכותיו של ר' יעקב אדלשטיין. וגם מדוע ביזה ר' יהודה זאב ליבוביץ אדם שהגיע לקבל ברכתו. ועל סוד כח ברכותיו של רבינו האור לציון – הצד השווה בכולם 'ואהבת לרעך כמוך' וכל אחד והאור שלו.
[1] מתוך שיעור בהגות ועיון בבית המדרש יביע אומר פרשת שמות התשפ"ד מהרצאה 'איזה אהבת ישראל מחוללת ניסים מעל הטבע? מעשי!
שת רש"י שמות פרק ה פסוק כב (פרשת שמות) למה הרעתה לעם הזה – ואם תאמר מה איכפת לך, קובל אני על ששלחתני. ע"כ.  ונראה כי רשב"ם נכדו הולך בדרכו רשב"ם ואם תאמר כי נתחייבו בשביל רוב חטאתם ואין ראויין ליגאל, אם כן למה זה שלחתני אם אינן ראויין לגאולה ולהיוושע. ע"כ. והראבע בקצר לנ"ד  אכן חרה למשה שבאה צרה לישראל על ידו, והשם לא הודיעו:. והרמב"ן לא הסכים עם הראב"ע ונטה קו לביאור אחר וכך דב"ק בסיום: ולכן כששב משה אל ה' אמר למה הרעותה לעם למהר לשלוח אותי קודם שהגיע הקץ, כי לא היה ראוי לשלוח אותי עד שתרצה להצילם, כי עתה הרעותה להם ולא הצלת אותם ואם ככה את עושה להם יסופו ברעה אשר תמצאם
[3] הקושיה היא גם בהיבט ההפוך לא רק על הנהגת משה, כיצד משה טוען לפני ה' כנזכר בגופו של מאמר, אלא המהלך מעורר להתבונן מצד הנהגת ה' יתברך, דלכאורה מה התביעה על משה רבינו הרי הוא לא רצה להיות המנהיג שיוציא את ישראל, ושכבר הסכים אחרי שה' יתברך מבקש ממנו, והרי משה הסכים להוציא את ישראל מגלות, ולא להחריף להם את הגלות כמו שפרעה הכביד על כלל ישראל את עול העבודה בכך שמנע מהם אף את התבן. אז מה התביעה על משה שנענש הרי מה שטען שקרה היפך מה שה' הבטיחו וכביאור הראשונים למרות המחלוקת אבל כל אחד בדרכו טוען שהשליחות השיגה את היפך המטרה ובמקום להוציא את ישראל ממצרים פרעה הכיבד את עולו על ישראל.
[4] ראה רש"י שמות פרק ו פסוק א (פרשת שמות) עתה תראה וגו' – הרהרת על מדותי, לא כאברהם שאמרתי לו (בראשית כא יב) כי ביצחק יקרא לך זרע, ואחר כך אמרתי לו (שם כב ב) העלהו לעולה, ולא הרהר אחרי, לפיכך עתה תראה. העשוי לפרעה תראה, ולא העשוי למלכי שבעה אומות, כשאביאם לארץ. ע"כ.  ועי' עוד ברש"י שמות פרק ו פסוק ט (פרשת וארא) ורבותינו דרשוהו לענין של מעלה, שאמר משה (לעיל ה כב) למה הרעותה, אמר לו הקדוש ברוך הוא חבל על דאבדין ולא משתכחין. יש לי להתאונן על מיתת האבות, הרבה פעמים נגליתי אליהם באל שדי ולא אמרו לי מה שמך, ואתה אמרת (לעיל ג יג) מה שמו מה אומרע אליהם.
[5] שמות פרק ג פסוק ז (פרשת שמות) – ח (פרשת שמות) ַיֹּ֣אמֶר יְקֹוָ֔ק רָאֹ֥ה רָאִ֛יתִי אֶת־עֳנִ֥י עַמִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־צַעֲקָתָ֤ם שָׁמַ֙עְתִּי֙ מִפְּנֵ֣י נֹֽגְשָׂ֔יו כִּ֥י יָדַ֖עְתִּי אֶת־מַכְאֹבָֽיו: (ח) וָאֵרֵ֞ד לְהַצִּיל֣וֹ׀ מִיַּ֣ד מִצְרַ֗יִם וּֽלְהַעֲלֹתוֹ֘ מִן־הָאָ֣רֶץ הַהִוא֒ אֶל־אֶ֤רֶץ טוֹבָה֙ וּרְחָבָ֔ה
Email
Facebook
WhatsApp
LinkedIn
Twitter
Print

מאמרים נוספים

צור קשר

השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם!

צור קשר

השאירו הודעה ונציגנו יחזרו אליכם!