wild-ducks-by-the-pond-picjumbo-com

אתה לא סולח – שתי דקות שאתה חייב בשביל עצמך  // הרב יאיר נחום // מודעות והעצמה

כמה פעמים מתברר שהסליחה, פשוטה כפי שהיא, הינה המחיצה המפריד ביננו לבין מעיין החיים הפועם בעצמנו. המאמר הבא פותח מבט חדש על סילוק אותה מחיצה הקיימת בתוכנו.

זה היה לא מזמן. זוג זקנים, עברו כבר מזמן את גיל ה-80, החליפו חוויות ואמרו פה אחד כי הם אינם מוחלים לאותו פלוני. את הכאב והפגיעה הזו הם סוחבים בקרבם כבר יותר מחמישים שנה…

כמה פעמים חבר יכול לפגוע בנו, ואנו נסחוב את הפגיעה בקרבנו עשרות שנים. גם בתוך הבית עצמו – כמה פעמים אשה יכולה להזכיר לבעלה רגע מסוים בו הוא פגע בה, ממש לפרטי פרטים, למרות שחלפו עידן ועידנים.

לעומת זאת, האם מישהו זוכר את הכאב בטיפול אצל רופא השיניים. באותו רגע כאב, וכעת לא נותר לנו שום זכר לכאב. מדוע? דבר זה מלמד אותנו כי לא הכאב הוא זה שכואב, אלא הרגש המסתתר מאחורי הכאב – הוא הכאב האמיתי, והרגש הכואב יושב במעמקי ליבנו ונפשנו במשך עשרות שנים – ובעיקר ברגש הכואב יש לטפל!

ידיעה מיוחדת זו מעודדת עד מאד, מפני שאם כל הכאב הוא הרגש ולא אירוע הפגיעה בעצמו, הרי שאת הרגש ניתן לשנות ולתקן, וממילא גם הכאב יחלוף ויתרפא. ועל כך, בשורות הבאות…

*                                                            

אין ספק כי לא נולד הסבון שימחק אירועים וחוויות שהיו.

ונכון, אי אפשר למחוק חוויות. אבל כן – אפשר לשנות את החוויות גם אחרי שנים! 

לדוגמא, אם פלוני פגע בך, והחוויה הייתה[1] כעס והקפדה, פשוט לעורר את רגש הרחמים והחמלה על אנשים שפוגעים בזולת…

כי בוודאי לא היינו רוצים להיות אנשים שפוגעים בזולת.

זהו בדיוק ההסבר – חוויה אי אפשר למחוק, אבל כן – חוויה אפשר לשנות!.

כי לומדים את השני, למידה שמאפשרת לדון אות הזולת לזכות, ולשנות את החוויה מאירוע שמנתק לאירוע שמחבר – על ידי שינוי החוויה…

ואז אפשר לשמוע "שווה לריב, מפני שדרך הריב לומדים להכיר יותר וממילא להתחבר יותר…".

*

ואגב, את המחילה אתה חייב בשביל עצמך…

רק לחשוב על תחושת המרירות של הקפדן עצמו, ועל ההפסד הגדול של הנאה מחיים שלמים הנמצאים בהישג ידו, ועם כל זאת הוא 'מעדיף' להישאר עם הכעס והמירמור ולזנוח חיים רגועים ושלווים.

האם שווה להפסיד חיים של שמחה והרגשה טובה!?

*

ואם עדיין אינך בענין לעורר רגש ורחמים על הפוגע – בשביל עצמך.

כמה רגש ורחמים הנפגע צריך לעורר על עצמו

האם הנפגע אינו צריך לבקש מחילה מעצמו!? שבגלל הקפדה חי חיים של כעס והקפדה שמונעים ממנו חיים טובים ומאושרים – להשתחרר ולהתרפא!?

רק לחשוב על הזקן – שחי כאב של חמישים שנה

האם יש מי שרוצה להיות כמו הזקן הזה!?

נקודה למחשבה!


[1] ראה במאמרים ליום הכיפורים במאמר 'הסליחה שלך – קודם בשבילך'!

Email
Facebook
WhatsApp
LinkedIn
Twitter
Print

מאמרים נוספים

צור קשר

השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם!

צור קשר

השאירו הודעה ונציגנו יחזרו אליכם!