במאמר לפניך יתגלה טפח נסתר מעולמה של הנפש היהודית, על הזכות להיות שמח ובו זמנית – עצוב! וגם, על הטכניקה שמחלישה כל כאב. ועל הבחירה בין התמודדות להתמודדות!
היה אחד שאימו האהובה נפטרה, וידע כי לא ישתתף בהלווית אימו כיון שהיה מרצה עונש בכלא, כך שחוץ מהכאב על פטירת אימו הכאב שלו היה, שלא יכול להגיע ללוות את אימו בדרכה האחרונה.
במפתיע הודיעו לו משירותי בית הסוהר, על אישור יציאה להלווית אימו, כשהוא אזוק ברכב של האסירים, היה לו שמחה שזוכה ללוות את אימו, ולא סתר את הדמעות על אמא שטיפחה אותו ועכשיו מובילים אותה למנוחת עולמים.
מי לא ישמח להשתתף בהלוויית אימו למרות הצער שבהלוויה
*
ירמיה הנביא התנבא נבואות חורבן, שבוודאי היו מתוך צער, ולפי הכלל כי 'הנבואה שורה רק מתוך שמחה' [שבת ל:] כיצד זכה להשראה נבואית? וראיתי משמו של החזון אי"ש כי שמח על עצם כך שזכה להיות שליח ה' גם בנבואות חורבן.
מה שמוכיח, כי לא כל מי שהוא עצב הוא עצוב. אדרבה, עצב שבחר להיות עצוב, כמו ירמיה הנביא בוודאי הרגיש שמח שזוכה להיות עצב על חורבן המקדש
*
ועוד יותר, מי שאינו מרגיש שמח להיות עצב על חורבן המקדש, בוודאי שאינו שמח על מה שה' שמח ממנו. כך ששמחתו היא מהבלי העולם הזה, אחד כזה גם הצער שלו זה שמפסיד הבלי העולם.
ומובן מדוע [שו"ע סי ג] 'ראוי לכל ירא שמיים להצטער בצער החורבן' . כי מי שאינו ירא ה' ראוי לו לבכות על חורבן עצמו.
ובכל זאת מדוע מי שאינו מצטער בחורבן המקדש זה נקרא חורבן עצמו?
הנה המקרה הבא
*
אחד שאל יהודי קרוב לה', כיצד יש לך כל כך הרבה בעיות ואתה תמיד שמח, ענה לו, מה באמת כואב בבעיה לדעתך, והשיב 'הסתירה' שאתה קרוב לה' עם בעיות לא הגיוניות . השיב לו, אדרבה, בגלל הבעיות הלא הגיוניות זו הסיבה לשמוח.
והחשבון פשוט, כשטוב לנו, אנחנו מרגישים שה' נמצא איתנו! וכשלא טוב לנו, לא רק ה' נמצא איתי, אלא אני נמצא עם ה'!
וההבדל כי מי שמרגיש שה' נמצא איתו בגלל שטוב לו – האלוקים שלו זה ההגיון, רק במקום לקרוא לזה הגיון קורא לזה אמונה בה' – זה להגביל את ה' כפי ההגיון שלך.
אבל מי שמאמין בה' גם שלא טוב לו, מגלה שהאלוקים שלו הוא מעבר להגיון – ה' שלי ללא גבול!
*
מי שהאמונה שלו מעבר לגבולות ההגיון, גם כשעצב הוא שמח. ומי שהאמונה שלו במגבלות ההגיון כשיש לו צער חייו חיי צער ומכאוב.
הבחירה שלנו בחיים זה בין התמודדות להתמודדות ולא בין חופש להתמודדות, ועלינו לבחור בין התמודדות שמייצגת את חורבן המקדש או התמודדות שמייצגת את חורבן עצמך.
בחירה שהיא השפעה ישירה למציאות ה' במחיצתי, האם אני מסתפק בכך שה' נמצא איתי או שגם אני נמצא עם ה'! נקודה למחשבה
