יצאנו משיעבוד מצריים אבל שעבוד מצריים לא יצא מעצמנו. האירועים המיצרים בחיינו הם המצריים שלנו בדרך לייעד בו ה' חפץ מאיתנו. להאיר את אותיות הקודש בנפשנו. ושם קדוש שם מ"ב מעלה את קדושתנו לכל העולמות כולם. נראה מיסטי אבל מעשי למעשה. הבט להלן וראה
א. סוד שמות המסעות בשם המסע עצמו – רבינו בחיי / ב. המסעות משוואה למסעות של כל יהודי – הבעל שם טוב / סיפור מבהיל בדור האחרון עם החלבן זצ"ל / ג-ד. אור וחושך משמשים בערבוביא כמו דור יציאת מצריים ככה בדור האחרון / החל ממעשה ארץ מצריים ועד לעגילים באוזניים /
א . גישת רבינו בחיי[1] כי המסעות של עם ישראל קיבלו שמות בהתאם לקירבת ה' שחוו בני ישראל באותו מקום. ככל והחוויה הייתה בעיניים של קירבת ה' ככה היה שם המקום כמו ויחנו במתקה – היה להם מתוק. ויחנו בהר שפר – איכות החיים הייתה משופרת. וככל והיו פחות קרובים לה' ויחנו בדפקה – בלשון העממי הרגישו דפוק. וככה שהרגישו מרירות שם החניה היה 'מרה'.
וכל קושי הטלטול של כלל ישראל במ"ב המסעות היא להאיר את אותיות הקודש שקיימות בנפשות ישראל. וראה ב'נפש החיים' [מהדורת הרב רובין ש"ד הערה 41] שתיקנו הראשונים נוסח הווידוי על פי סדר כ"ב אותיות התורה הקדושה. ע"ש. כלומר הווידוי דווקא לפי סדר האותיות כדי שקדושתו תאיר את האותיות בנפשו[2].
וגישה זו כפתור ופרח עם גישת המפרשים [סי תכ"ח ס"ק לט [3]] כי מ"ב מסעות הם כנגד שם קדוש שם מ"ב [שער הכוונות דרושי הקדיש דרוש א] ש'מעלה כל העליות שיש בכל העולמות'. כלומר, שם מ"ב הוא אמצעי על ידי טלטול מ"ב מסעות, להעלאת ישראל מטומאת מצריים, לטהרה הראויה לעם קדוש, שיאירו בנפשותם אותיות הקודש.
ב . ובפרט לגישת הבעל שם טוב[4] שמחבר את המסעות של ישראל במדבר – בימים ההם. ככה בזמן הזה, לכל יהודי יש מ"ב מסעות משלו בירידת נשמתו לעולם הזה. כאשר יש חיבור לה' הכל מתוק. וכשרחוקים מה' יש צער.
עד כדי, דזה אשר זכה להעניק לאירועי החיים מבט של נעימות ומתיקות, נשמתו יכולה לחזור לעולם אף אלף פעמים ורק זה אשר קילקל יכול לחזור עד ג' פעמים[5]. כך שמ"ב מסעות של כלל ישראל, הם השפעה ישירה למסע האישי של כל אחד ואחד לברור לו מבט מורם ומרומם וככל ומרגיש שמחה בכל אירועי החיים אשר עוברים עליו, ידע לו כי קרוב לה' הוא.
ואספר בזה כי בימי חורפי, הכיר לי מו"ר הרי"ח עדס יצ"ו את הרב חיים כהן שנודע בשם 'החלבן'. היה בתקופה שלא הכירו אותו כלל וכלל. ואז אמר לי כך, היום היה אצלי בחור שנשמתו גבוהה מאוד מאוד, מידותיו טובות ומתוקנות, קדושתו וטהרתו גדולים עד למאוד, המשיך החלבן, אמרתי, זה יהיה ר' מאיר אבוחצירא של הדור הבא. זה יהיה חכם יצחק כדורי של הדור הבא. ובעל דבר נלחם עימו בלילה האחרון, והפיל אותו בחטא דק ולנשמה גבוהה זו, זה חטא גדול – והפסיד מעלתו בחטא דק זה.
והוסיף, עכשיו בגלגול זה צריך לעבור מה שיעבור כדי שבגלגול הבא יהיה לו שמירה שיוכל להגיע למדרגה הגבוהה הזו – שיהיה כמו ר' מאיר אבוחצירא[6].
הקשיתי עליו – ה' עשה יום כיפור ליהודים – מה עם מצוות התשובה? והחלבן – התעלם[7].
ג. מחזור הנשמה לעולם הזה אינו רק במסעות. בחצי השנה האחרונה לצאת בני ישראל ממצריים [ר"ה יא.] היו משוחררים מעבדות, ועדיין תחת עבודה זרה [מכילתא, בא] -אור וחושך שימשו בערבוביא.
וכך סח רבינו האור לציון, תראו ב' הפכים, כמה תורה וקדושה יש בעולם ומאידך יש שליטה לקברניטי המדינה ומנסים להצר את גבולות הקדושה בכל מיני גזירות – אור וחושך משמשים בערבוביא
ואכן כתב רבינו יוסף חיים [בניהו ר"ה ח:] תקופה של אור וחושך משמים בערבוביא – זו צורת ההכנה לגאולה[8].
במשים לב, כתב רמב"ם [איסו"ב כא.ח] בלשון זה 'נשים המסוללות זו בזו אסור, וממעשה מצרים הוא, שהוזהרנו עליו, שנאמר כמעשה ארץ מצרים לא תעשו. אמרו חכמים מה היו עושים איש נושא איש ואשה נושא אשה, ואשה נשאת לשני אנשים'. וכתב רבינו האר"י[9] שדור יוצאי מצריים יתגלגלו בדור האחרון. ע"ש. וכל זה אולי יזכו לעשות מעשה תשובה במקום מעשה ארץ מצריים.
מבהיל, אור תורה מצד, ובו זמנית טומאת מעשה ארץ מצריים ברשות הרבים. נורא ואיום.
ד. גם נשים לב, כי רב אנשים נכנעים תחת נשותיהם. כי הנשים לא רצו לתת נזמי הזהב לעגל לגברים ולכן נשותיהם שולטות[10]. ע"כ. כלומר שולטות מהפחד הכלכלי שיש לגברים שאילו יתגרשו בית הדין יחייב במזונות, ויהיה עליהם נטל כלכלי קשה מנשוא. הרי הנה, הנטל הכלכלי לא האשה ולא בית דין עשו זאת. אלא עוונו של האיש מאז חטא העגל – וכל תשלום זה תשלום לאשה על התכשיטים שלקח האיש ממנה ללא רצונה לטובת – חטא העגל. שוב רואים, שייכות בין סוף הגלות אחרון לסוף גלות מצריים.
ה. עוד דבר בדור האחרון, עיניים רואות, כי גברים ונשים, בנים ובנות עונדים תכשיטים באוזניהם. וברוח הדברים שדור יוצאי מצריים הם הם הדור האחרון. הרי יש התאמה מוחלטת לפי בקשת אהרן [שמות לב.ב] 'פרקו נזמי הזהב אשר באוזני נשיכם בניכם ובנותיכם והביאו אלי'.
לאלפנו בינה, כי מסעות הנשמה שלב אחרי שלב, עד לבירור ניצוצות הקדושה לייעד שעיני נשמותינו – אליה נשואות. להיות במחיצת הצדיקים הנהנין מזיו השכינה.
[1] בחי' לפרשת מסעי
[2] וראה נפש החיים ש"ב פט"ז . ויש איתי מעשה רב עם אותיות רוחניות – וסיפר לי הרמ"ז יצ"ו כי הרב משי זהב היה ידוע בירושלים כאחד מהצדיקים הגנוזים, הוזמן לברית ותיכף בכניסתו נסוג לאחור, ושאלו אותו מה קרה שנסוג בפתע פתאום, השיב שתיכף שבא להיכנס ראה שם קדוש שם הוי"ה מאיר אצל חכם מרדכי שרעבי ולראות שם הוי"ה מאיר צריך הכנה. והכין עצמו ונכנס.
[3] ויש לו בזה נפקותא כי עליית המסעות צריכה להיות ללא הפסק באמצע כי לא ראוי להפסיק באמצע שם מ"ב.
[4] ראה ספר דגל מחנה אפריים לנכד הבעש"ט עה"פ ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם. וראה בליקו"ת
[5] כמה פעמים יכולה להתגלגל נשמה – ראה תיקוני זוהר תיקון לב דף עו: והסמיכו עה"פ [איוב לג.כט] 'הן כל אלה לא יפעל אל פעמיים שלש עם גבר' ועוד בתיקו"ז סט דף קג ודף קטו.] שאם שפיר [עמוס ב.ו] ועל ארבעה לא אשיבנו. וראה מהרש"א שבת קנב: ד"ה והיתה. ולמרן הבית יוסף בסוף ספר מגיד מישרים שאדם שאינו ירא חטא ה' אינו מחזירו פעם שלישית כדי שלא יקלקל. אמנם בתיקו"ז [שם] אמרו שעד אלף פעם אפשר לחזור בגלגול וכתב בפירוש כסא למלך שזה אשר עשה זכויות בגלגול ה' עושה עימו חסד לגלגלו לאלפים עד שיגמור כל תיקונו. ע"ש. וכך ראה בספר חסד לאברהם מעיין חמישי נהר יט
[6] וכנראה כוונתו, כפי הידוע, שאדם לא מפסיד מעלתו שטרח בה שחוזר חזרה לעולם. כי חוזר באותה נקודה בה היה אוחז בגלגול קודם. ובחור זה כנראה יעבור בעולם הזה תהליך שירומם דרגתו מעל חטא דק זה ויהיה מוכן אל השלימות בגלגול הבא. ומי יעמוד בסוד ה'.
[7] והעירוני רעיוני לומר, כמו שר' עקיבא מביא רבינו האר"י בשער הגלגולים שהיה צריך לחזור בגלגול לתקן את שהארבעים שנה של עם הארץ הגם שהיה ר' עקיבא כנראה יש חלקי תשובה לבעלי הנשמות הגבוהות שיועיל להביאם למדרגת נשמתם הגבוהה רק בחזרה לעולם הזה להשלים צורת נשמתם. ומי יעמוד בסוד ה'.
[8] ראה ספר רבינו האור לציון בכרך השלישי בפרק הציפייה לגאולה עמוד 60
[9] וזה לשון האר"י [שער הגלגולים כ] ובזה תבין מש"ה, הנך שוכב עם אבותיך וקם והוא א' מן המקראות שאין להם הכרע. (הגהה – אמר שמואל, לאפוקי ממאן דפירוש שאין להם הכרע, ר"ל, איני יכול להכריע אם נדרש לפניו או לאחריו). פירוש, כי מלת וקם, נמשכו לפניו ולאחריו, ושניהם אמת, כי הנה עתיד מוה עצמו יחזור בגלגול בדרא בתראה ואז יקום, וזהו הנך שוכב עם אבותיך וקם. גם אז בדרא בתראה, יתגלגלו כל דור המדבר עם הערב רב, וזהו וקם העם הזה וגו'. והענין הוא, כי אין לך דור ודור שמרע"ה אינו בתוכו בסוד וזרח השמש ובא השמש, דור הולך ודור בא, כדי לתקן את הדור ההוא. וגם דור המדבר עצמו, עם הערב רב, כלם יתגלגלו בדרא בתראה, כימי צאתך מארץ מצרים. וגם משה יקום בתוכם, כי כלם הם מסוד הדעת, משה, ודור המדבר, וגם הערב רב, כמבואר אצלינו בפרשת שמות. וזש"ה אח"כ, אשר הוא בא שמ"ה, והם אותיות מש"ה, כי משה יתגלגל עמהם כנזכר. ע"ש.
[10] וזה לשון האר"י [שער הגלגולים כ] וז"ס כל הת"ח שבדור הזה, נשותיהם שולטות עליהם, לפי שהם מזמן דור המדבר, שהם לא נתנו נזמיהם לעגל. והאנשים חטאו, ונתנו נזמיהם לעגל. אמר שמואל, וכ"כ לעיל ע"ש. ע"כ. ויל"ע בלשון 'כל תלמידי חכמים שבדור.' ובנוסח אחר 'רוב בני תורה'. וראה בקונטרס הדרכה להרב שמחה כהן בעמוד 225וצ"ע. וגם אמנם האר"י דיבר בדורו אולם באוירת מאמר זה אפשר דנמשך לדור האחרון. וראה בזה ביאור נפלא לפי דברי האר"י הנ"ל במש"כ בפרשת כי תשא עצה נפלאה למניעת גירושין – בדוק ומנוסה! ובפרקי דר' אליעזר פכ"ה 'ויאמר אהרן פרקו – שמעו הנשים ולא רצו ולא קיבלו עליהן ליתן נזמיהם לבעליהם אלא אמרו להם לעשות עגל ותועבה שאין בו כח להציל לא נשמע לכם. ע"ש. וראה רש"י מגילה כב:
